תקשורת-גלובליזציה

שם:שני גוזלן

דילמה:תרבות

הדילמה:

תרבות: גלובליזציה מביאה לתופעה של התקרבות בין תרבויות ואף האחדה תרבותית, וזאת בין היתר כתוצאה מזמינות מאמצעי תקשורת המונים ושידורים בינלאומיים. מצד אחד, הדבר יוצר קשרים תרבותיים על-מדינתיים והופך את העולם ל"כפר גלובלי" החולק תרבות משותפת (לרוב התרבות המערבית). מנגד, רבים רואים בתהליכים אלו פגיעה בייחודיות התרבותית או ביכולת של קבוצות או עמים לשמר או לחזק תרבות מקומית, ונוצרים תהליכי נגד המבקשים להגן מפני השפעות גלובליות.

לאחר מלחמת העולם השנייה, זרימת תקשורת אמריקנית (ספרים, סרטים, מוזיקה וטלוויזיה) לחלקים שונים של העולם נתפסה כדרך טובה להנחלת התרבות המערבית, הקפיטליסטית, לאזורים פחות מפותחים בעולם וגם כאחד האמצעים למאבק כנגד הקומוניזם.

חדשות בידור ופרסומות אמורים היו לשקף את אורח החיים של חברת השפע וגם את השקפת העולם הדמוקרטית – ליבראלית.

תפיסה זו עוררה ביקורת חריפה וכונתה  "אימפריאליזם תרבותי", שמשמעותו ניסיון מכוון לערער את המרחב התרבותי של חברות אחרות, לעצב אותו מבחינה תרבותית ואידאולוגית ולהחדיר ערכים קפיטליסטיים.

אימפריאליזם זה קיבל חיזוק מכך שבמדינות שונות צמח ביקוש רב מצד קהל ההמונים לתרבות הפופולרית האמריקנית. בעבר היה צורך בכוח הזרוע כדי לכבוש מדינות, כיום בעידן הטכנולוגי באמצעות תכנים תקשורתיים, תרבות אחת יכולה לכבוש תרבות אחרת. ארה"ב לדוגמה מספקת תכנים מערביים לכל העולם ומדינות חלשות בהן יש קשיים כלכליים מוותרות על ייצור תכנים עצמי שישמרו את תרבותן.  

מאמר מאת – שאול ינאי

איראן ומלחמת התרבות נגד המערב

מאז אמצע המאה ה-19 מנהלת איראן יחסי אהבה-שנאה עם התרבות המערבית. במאות ה-19 וה-20 ניסו שושלות קג'אר ופהלווי ליישם תהליכי מודרניזציה מערבית במנהל, בצבא ובכלכלה. האינטליגנציה החדשה ביקשה להרחיבם גם לתחומי החברה והפוליטיקה, אם כי ללא הצלחה רבה. מרבית אנשי הדת האיראנים התנגדו בתוקף לחדירת תרבות זו בטענה כי מקורה בכפירה דתית הפוגעת בערכים דתיים וחברתיים ואינה אלא מזימה אימפריאליסטית להשתלט על המדינה השיעית היחידה בעולם.

אחד משיאי המאבק בין אוהדי המודרניזציה המערבית ומתנגדיה היה כאשר רזא שאה פהלווי (שלט בין 1925 ל-1941) ניסה לגייס בכוח את תלמידי המדרסות (הישיבות) לצבא הלאומי שהקים. באמצעות הגיוס הוא ניסה לשבור את ההתנגדות של הממסד הדתי לתהליכי החילון והחיקוי של המערב שאותם ניסה ליישם באיראן. פהלווי לא היסס להפגיז מסגדים ומדרסות שהתנגדו לו. אחד מהתלמידים שנמלטו מאימת הגיוס (במחיר גילוח זקנו) היה ח'ומיני, לימים אויבה הגדול ביותר של התמערבותה של איראן. בנו, מוחמד רזא שאה (שלט בין 1941-1979), ניסה באמצעות המהפכה הלבנה להפוך את איראן למעצמה עולמית חזקה ומודרנית בסגנון מערבי במהירות ובאגרסיביות רבה. מדיניותו זו הייתה מהסיבות העיקריות למהפכה האסלאמית ב-1979.

מראשיתה הכריזה המהפכה מלחמה על ההשפעות התרבותיות המערביות באיראן. צנזורה קפדנית הוטלה על ספרים, סרטים, מוזיקה ולבוש מערביים. המשטר ניהל מלחמת חורמה נגד המערב, שאותו הציג כ"אויב האנושות", "חסר כל מוסר חברתי ודתי", וככזה ש"אחראי ישירות כבר מאות שנים לשחיתות ולניצול כלל העמים המדוכאים". בתמורה הוצעו לציבור תכנים שעיקרם נועד לטפח ערכים מסורתיים, אסלאמיים ואיראניים כאחד. המשטרה עצרה רבים מאלו שנחשדו כ"סוכני האימפריאליזם התרבותי המערבי" והטילה קנסות כבדים על אזרחים שבביתם נתפסו קלטות מוזיקה וסרטים שנאסרו.

עוד לפני צלחות הלוויין והאינטרנט, שהעצימו את צריכת התרבות המערבית, התקיים באיראן שוק שחור עצום במוצרי פנאי מערביים, החל בסרטים מצוירים של דיסני וכלה במוזיקה של מטאליקה. בעידן האינטרנט וצלחות הלוויין הופעלו אמצעי שיבוש אלקטרוניים מתוחכמים במטרה לחסום תכנים שהוגדרו על ידי המשטר כ"פוגעים בדת ובערכי המהפכה". למרות זאת, ביותר מ-50% מבתי האב באיראן יש צלחות לוויין אסורות, ומיליוני איראנים מחוברים לרשת האינטרנט. במילים אחרות, רוב האיראנים, תומכי המשטר או מתנגדיו, הם צרכנים של תרבות מערבית; אמנם בעיקר לצרכי בידור ופנאי, אך החשיפה היא גם לערכים מערביים כמו דמוקרטיה ליברלית, זכויות אדם וחירויות אזרחיות. מהאחרונים חושש המשטר יותר מכל ולכן הוא נאבק בהם בעוז.

האם מלחמת התרבות הזו מבשרת את התפוררות ערכי המהפכה האסלאמית? אני סבור שכן. המהפכה האיראנית לא הייתה פוליטית בלבד אלא התיימרה להוות אלטרנטיבה אסלאמית לתרבות המערבית. הטיהור התרבותי שנערך בימיו הראשונים של המשטר הבריח אלפי אמנים, זמרים, שחקנים סופרים ואינטלקטואלים מתמערבים מאיראן. מוסדות התרבות שזוהו עימם נסגרו או הומרו למוסדות ברוח אסלאמית. אולם הכמיהה לתכנים מערביים לא נעלמה אלא ירדה למחתרת. כך, למשל, דווקא במלחמת איראן-עיראק הפכו מקלטים רבים למועדוני מוזיקה וסרטים שהוברחו מהמערב.

עם זאת, הדרך למהפכה פוליטית הנגזרת ממלחמת התרבות הזו לא צפויה בקרוב. רוב צרכני התרבות המערבית משתייכים עדיין למעמד הבינוני העירוני, בעוד שרוב אוכלוסיית הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית היא מסורתית, מצייתת לממסד הדתי ונאמנה על-פי רוב למשטר. עם זאת, לאחר יותר משלושה עשורים של מלחמת חורמה בתרבות המערבית ניתן לומר כי שלטון האיאתוללות הפסיד במאבקו בעמו שלו.

שאול ינאי מציג במאמרו את הדילמה –אימפריאליזם תרבותי ומסביר עד כמה היא משפיעה לא משנה כמה ינסו ומנסים לעצור אותה. מאמר זה מתייחס לא רק לאיראן אלא מתייחס אל כל הארצות המנסות לשמור את עצמן מהאימפריאליזם התרבותי ולהתרחק ולהרחיק את אזרחי מדינותיהם ככל האפשר .

מאמר זה מסביר גם עד כמה מפחדים מתהליך הגלובליזציה בכך שכל כך מנסים להרחיק את התהליך מהמדינות המסוימות (אפילו גובל באיסור ועונשים על אזרחים שלא  יצייתו לחוק האוסר להכניס תכנים שאינם תכנים מסורתיים בלבד , אלא אם לדוגמה אזרח באיראן צופה בסדרה האמריקאית "חברים"  על האזרח לשלם קנס.

מאמר זה מחזק את הדילמה שבחרתי (הרס התרבות ואיבוד התרבות ) בכך שמראה עד כמה יכולה להיהרס תרבות ולהיאבד תרבות בגלל הגלובליזציה שמביאה איתה תרבויות שונות ומגוונות מכל רחבי העולם.

מושגים :

1.אמריקניזציה: אמריקניזציה הוא תהליך אימוץ של התרבות האמריקאית בתרבויות שונות היא משפיע על תרבויות אחרות על ידי אימוץ של אותה תרבות במאפייני חיים , נורמות וערכים ששייכים לתרבות האמריקאית לדוגמא: אוכל , כלכלה ,  מוסיקה , חינוך , מבנים , קישוטי גוף ,קעקועים, שפה, לבוש.

המושג אמריקניזציה קשור לדילמה שבחרתי בכך שהתהליך עצמו (אמריקניזציה ) משליט תרבות אמריקנית כמו: אופנה, שפה, מוסיקה וכו' ... על המדינות שבהן הוא קיים (הטמעת ערכים אמריקניים) .

​בזמן שמותגי מזון אמריקאים נכנסו ויצאו מהשוק הישראלי, המותג מקדונלד'ס הלך והתחזק והפך למותג המזון המהיר הגדול בישראל. אם התוכניות העסקיות של החברה בישראל יתממשו, הרי שהצרכן יוציא השנה 750 מיליון שקל ב-180 סניפי הרשת הפזורים ברחבי הארץ. אשתקד, כך לפי החברה בישראל, הוא הוציא 667 מיליון שקל.למרות חוזקו של המותג הבינלאומי, ההצלחה של מקדונלד'ס בישראל אינה דבר של מה בכך. מעמדה של מקדונלד'ס היום הוא בלתי מעורער אבל לפחות בעשור הראשון לפעילותה, הייתה לה תחרות קשה מצד ברגרקינג ובורגראנץ'.במקדונלד'ס אף אומרים כי לברגר קינג היה יתרון בטעם ("הטעם שלהם היה טוב יותר") בשל שיטת הצלייה שהתאימה לצליית בשר כשר.הפעילות בישראל נשענה על הבסיס הבינלאומי המצוין אבל את ההצלחה ניתן לזקוף לשיווק וניהול מקומי מצוין של עמרי פדן, המנכ"ל ובעל השליטה ברשת בישראל..

מתוך אתר "גלובס "אילנית חיות".  

2.כפר גלובלי: הכפר הגלובלי הוא דימוי של העולם ככפר קטן. כולנו, כל אזרחי העולם, גרים ב"כפר" הזה ואנו בקשר זה עם זה, ממש כאילו היינו שכנים בכפר. התקשורת העולמית, במיוחד האינטרנט של היום, מאפשרים ליצור קשר עם כל אדם על פני הגלובוס ולשוחח אתו, ממש כאילו הוא נמצא לידנו. את מושג "הכפר הגלובלי" תרם חוקר התקשורת מרשל מקלוהן. בספרו משנת 1962 "הגלקסיה של גוטנברג" דימה מקלוהן את העולם ככפר קטן, כדי להדגים את הדרך שבה תקשורת ההמונים משפיעה, מקרבת ומשתפת אנשים שמנותקים וחיים רחוק זה מזה. הוא טען שהתקשורת המודרנית משתפת את כל אזרחי העולם בצריכת החדשות מכל רחבי תבל ותחומי העניין הופכים גם הם משותפים. זה היה בשנות ה-60 ואז זו נראתה נבואה שמקדימה את זמנה. כיום, בעידן האינטרנט, הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים המידיים, הדימוי הזה מקבל משנה תוקף.הכפר הגלובלי קשור לדילמה שבחרתי מכיוון שהוא יכול לגרום להרס התרבות ואיבוד התרבות כי בעצם מביא לתרבות אחידה בכך שיש גישה לכל בני האדם להכל- אפשרות לדבר ולהכיר אנשים שנמצאים הקצה השני של העולם , צפייה בסדרות ובערוצים זרים. בגלל שהעולם שלנו הוא כמו כפר אחד קטן אז כולם מכירים את התרבויות של כולם, האופנה של כולם , שפות ,כלכלה וכו.... עם זאת גם עלול להביא להרס של תרבות או איבוד תרבות מסוימת בגלל שיש לדוגמה תרבות מסורתית עתיקה הנמצאת במדינה מסוימת ואזרחיה של המדינה המשתתפים בתהליך הגלובליזציה יכולים לבחור תרבות מסוימת אחרת, מנהגים מסוימים אחרים הגורמים להם לאבד מתרבותם וכך בעצם לגרום לאיבוד תרבות מסורתית עתיקה  של מדינה כלשהי.

גירסה אונליין בלעדית למחשב של משחק המירוצים הממכר של הסמארטפונים. מטרתכם במשחק היא להגיע ראשונים לקו הסיום בתחרות ריצה כנגד גולשים אחרים מסביב לעולם (ניתן להתחרות גם נגד חברים ברשת). במהלך המשחק, ניתן להשתמש בכלים נגד המתמודדים האחרים על מנת לעכב אותם, כמו לדוגמא: מסור חשמלי, מלכודת דובים, מכת ברק, הגברת מהירות ועוד... כמו כן, יש אופציה של בחירת מפות/עולמות. בכל משחק, ניתן לשחק עם עוד שלושה משתתפים, כך שבסך הכל המספר המקסימלי של המשתתפים במשחק הוא ארבעה.

זוהי דוגמא טובה ל"כפר הגלובלי" מכיוון שאנשים משתי קצוות מרוחקים בעולם משחקים ביחד באותו משחק ומצ'וטטים בצ'אט. זה רק מראה עד כמה אנחנו חיים ב"כפר" קטן שכל אחד יכול לדבר עם השני לא משנה כמה מאות אלפי קילומטרים מפרידים ביניהם וכל זה בעזרת אפליקציית משחק פשוטה.

3.חברות רב לאומיות: שמתפרשות על פני מדינות שונות ומטרתן להשיג רווח מרבי. חברה רב-לאומית היא חברה גדולה שתהליך הייצור שלה מתבצע בתחומן של כמה מדינות. הקמתן של חברות רב-לאומיות  מבטאת את תופעת הגלובליזציה. מטרת החברה להגיע לרווחים מרביים תוך ניצול היתרון היחסי שיש בכל אחת מהמדינות בהן פועלת החברה. כמו כן החברה משיגה יתרונות כלכליים הנובעים מהיתרון לגודל. ככל שהחברה גדולה יותר ההוצאות היחסיות של החברה על רכישת חומרי גלם, ייצור, שיווק וניהול יהיו קטנות יותר. מושג זה קשור לדילמה שבחרתי כי הוא מייצג את תרבות הצריכה באופן שהחברה הרב לאומית קוקה קולה הצליחה ליצור תחושה שלשתות מהמשקה המתוק והמוגז שלה נחשב יותר מאשר לשתות משקה מוגז מתוק מחברה אחרת.

באנגלית: דברים הולכים טוב יותר עם קולה

בצרפתית: האושר לכולם

באנגלית: דברים הולכים טוב יותר עם קולה.

בעברית: מה עושה לכם טוב בגשם?

קוקה קולה היא חברה רב לאומית – תוצריה נמצאים ונמכרים בכל העולם בכמויות אדירות ודרך תקשורת היא יוצרת תחושה חברתית זהה המשדרת את אותו המסר וזאת על מנת להגביר את צריכת המוצר ולחזק את עצמה כחברה.

בשלושת הדוגמאות (צרפת, ישראל, אמריקה) המוצר /המותג/החברה מתקשרת לתחושת אושר שמחה וטוב כך שכל מי שצורך את המוצר  מתחבר אל אותן תחושות.